מופע מרחבי לתופעות כלכליות וחברתיות או ג'יין ג'ייקובס צדקה!!!

כשהולכים ברחוב בעיר לא מוכרת ומסתכלים סביב, האם הסביבה הבנויה והאלמנטים המרחביים אומרים משהו מעבר לעצם היותם, ובכן- קיימים?

לפני כשבועיים טיילתי בניו יורק עם הבת שלי. התמקמנו בקווינס, בשכונה שנקראת "אסטוריה". בחרנו להיות קרובות יחסית ל

תחנת מטרו, כדי שנוכל להגיע מהר יחסית למנהטן ולעוד מקומות שרצינו לבקר בהם. התברר, שתחנת המטרו הקרובה נמצאת על מסילה מוגבהת, שעוברת בגשר ארוך מאוד בגובה 3 קומות מעל אחד הרחובות הראשיים של השכונה, בסמוך מאוד לחזיתות הבתים. המחשבה על גשר שעליו עוברת רכבת כל 3 דקות זיעזעה אותנו כשהגענו, וחשבנו שהשכונה תהיה מדורדרת וירודה. להפתעתנו, המרחב כולו, כולל הרחוב שבו עובר הגשר והרכבות, התגלה כתוסס ומלא תנועת אנשים מגוונת.

התבוננות מעמיקה יותר במשך כמה ימים העלתה שמרבית העסקים היו עסקי מזון והסעדה, או סופרמרקטים בגדלים שונים. היו גם חנויות חשמל וחומרי משרד, והרבה עסקים הקשורים לבריאות אולי בגלל שבאחד הרחובות הסמוכים לתחנת הרכבת קיים בית חולים. מעניין לציין שהיתה שונות גדולה מאוד בין עסקי ההסעדה. חלק היו מסוג "מזון מהיר", וחלקם מסעדות ברמה גבוהה יותר. ה"מזון המהיר" היה מגוון: אסיאתי, מקסיקני, אמריקאי, צמחוני, ועוד. ניסינו כמה מהם, ובמרבית המקרים קיבלנו אוכל טעים וטרי שהוכן במיוחד בשבילנו, בשפע, ובמחיר הוגן.

מעל קומת המסחר שוכנים מגורים. לא ראינו כמעט חלונות סגורים או לא מוארים, שמעידים לפעמים על דירות לא מאוכלסות. גם הדירות שהיו קרובות מאוד למסילה נראו מאוכלסות, ואפילו היו הרבה מאוד מרפסות שפונות למסילה ולרכבת המוגבהות, אשר נראו בשימוש. חלק מהמבנים לא חדשים אבל נראים מתוחזקים במידה סבירה.

שיטוט ברשת הרחובות בסביבה גילה כי מרבית המסחר מתרכז בכמה רחובות ראשיים, שביניהם נמצאים רחובות משניים יותר של מגורים. בהצטלבות הרחובות, כמעט תמיד היה מסחר. השכונה מאוד הליכה בגלל רשת הרחובות האורתוגונלית הצפופה יחסית וכמעט תמיד יש עסק פתוח במרחק הליכה קצרה.

באחד הימים ראינו ילדים משחקים על הכביש. התקרבנו וראינו שזו הפסקה בבית הספר הסמוך. המורות פרסו מחסומים ניידים בשני צידי מקטע מול הכניסה לבית הספר, וכך יצרו חצר זמנית לילדים. הילדים רצו שיחקו וצרחו כמו ילדים, והיה נדמה שלא איכפת להם שזה כביש בין 2 שורות של מכוניות חונות. נהגים קיבלו את העובדה הזאת והשתמשו בדרכים אחרות. אולי בגלל הקורונה הרחיבו את שטחי המשחק הפתוחים לילדים, ואולי זה פתרון קבע למגרשים ציבוריים צפופים בשכונה.

כשחיפשתי חומר על השכונה, מצאתי שאסטוריה היא שכונה של מעמד בינוני נמוך, שיש בו אוכלוסיית מהגרים, ושהיא נמצאת בצמיחה גם מבחינת מחירי הנכסים. ניתן היה לראות בשטח כמה וכמה פרוייקטים של "התחדשות"- מבנים חדשים שנבנו ככל הנראה לאחר שנהרס מבנה ישן, שצמחו במגרשים קטנים בין מבנים אחרים.

המרחב הפיזי אכן שידר תנועה, תסיסה, ואפשר להגיד שגם השתנות. לא ראינו כמעט גדרות משמעותיות, ולא אמצעי הרחקה מיוחדים של אנשים ברחוב מקרבת הכניסות לבתים. ההרגשה היתה שבטוח להסתובב במרחב גם בשעות המאוחרות, ושהמסחר ידידותי ומקומי.

אני לא יודעת אם "קלטנו" את השדרים הנכונים, בהיותנו תיירות שמגיעות מתרבות בניה והתנהלות במרחב שונה מהאמריקאית, אבל לדעתי חלק מהדברים הם אוניברסליים. מה דעתכם?

צילום התמונה: נועה רוגינסקי Noa Roginski