Search
  • ד"ר חוה ארליך

שיתוף והשתתפות הציבור בתהליכי תכנון ובניה- מתי ועד כמה?

המאבק על הקמת מלון ב"עמק ססגון" שבבקעת תמנע החל בשנת 2010 ועדיין לא הסתיים. למרות שהיו תוכנית מאושרת, מענקים ממשרד התיירות ויזם – הציבור, בהובלת "אדם טבע ודין" התנגד להקמת כפר נופש בשטח רגיש והצליח לשנותה.

התוכנית להקמת ששה מגדלים בחוף הכרמל בחיפה אושרה כבר בשנת 1978, אולם רק שניים מהם נבנו. מאבק ציבורי רב תהפוכות הביא לביטולה של התוכנית, ולמניעת בניה של ארבעה מבנים נוספים בקרבת החוף.

אלה שתי דוגמאות למאבקים ציבוריים בתוכניות לבניה באיזורים רגישים מבחינה אקולוגית, אשר גוררים תשומת לב ציבורית רחבת היקף, ובדרך כלל נמצא אירגון סביבה שיסייע בהתארגנות, בהגשת התנגדויות, במימון והגשת הליכים משפטיים.

ומה לגבי תוכניות "קטנות", או בקשות להיתר הכוללות הקלות או שימושים חורגים? בקשות אלה משפיעות על החיים של התושבים בצורה מיידית ומשמעותית. איך הציבור יכול להשפיע על קבלת ההחלטות במקרים כאלה?

על פי חוק, החובה לידע את הציבור ולשמוע את עמדותיו חלה בשלב של "התנגדויות" לתוכניות או לבקשה להיתר שיש בה הקלות, שנמצאות על שולחן הדיונים. בתוכניות, השלב נקרא "הפקדה". במשך 60 יום, ניתן לעיין במסמכי התוכנית ולהגיש התנגדות מנומקת מלווה בתצהיר חתום על ידי עורך דין. בבקשות להיתרי בניה שכוללים הקלות או בקשה לשימוש חורג, מפרסמים ומודיעים על הגשת הבקשה לשכנים ולגובלים. במשך 14 יום אפשר לעיין בבקשה ולהגיש התנגדות. בשני המקרים ההתנגדויות מוצגות לוועדה המוסמכת, נדונות ומתקבלת החלטה.

ברשויות רבות מקיימים הליכי "שיתוף ציבור" בתוכניות משמעותיות. המזמינים המוסדיים של תוכניות כגון רמ"י, משרד השיכון, הרשות להתחדשות עירונית ומינהל התכנון, מחייבים הליכי שיתוף ציבור בתוכניות שהם מכינים. בנוסף, קיימים כמה כלים דיגיטלים המסייעים לציבור לדעת על תוכניות שהופקדו באיזור מסויים, כך שיוכלו לבחון אותן ולהחליט אם להגיש התנגדות.

https://meirim.org/ אתר מינהל התכנון תחת ה"איזור האישי"

1 view0 comments