מגיל 7 הם משחקים מיינקרפט. בהתחלה עוד הייתי צריכה לעזור קצת עם האנגלית, להתקין "מודים" ולשמש קהל אוהד. ככל שהשנים עברו, המשחק השתכלל וגם היכולות שלהם. המשחק הזה כל כך וורסטילי שגם היום, בגיל 16, הם עדיין משחקים לפעמים עם חברים או לבד בבניית עולמות, חציבת משאבים, בניית מפעלים וכמובן- איך אפשר בלי- מלחמה במפלצות.
למי שאין לו מושג על מה אני מדברת, מיינקראפט (Minecraft) זה משחק מחשב תלת מימדי עם גרפיקה מבוססת "קוביות" שהן אבני הבניין שמרכיבות את עולם המשחק שבו השחקנים משיגים משאבים מהטבע הוירטואלי ומשתמשים בהם כדי לשחק, לשרוד, או בעצם לבנות כל העולה על רוחם.
זה די מדהים לחשוב על כך שלצורך משחקי מחשב פותחו מנועים מופלאים של תלת מימד ואינטראקציה מיידית שנותנים לשחקנים חוויה חושית עמוקה. השחקנים הטובים שולטים במרחב התלת מימדי של המשחק, באמצעות מפות מתחלפות ברזולוציות שונות, מאגרי חפצים ונתונים שונים שנפתחים בלחיצת כפתור, ובאמצעות תיאום עין יד שמהווה טבע שני למי שגדל על המשחקים האלה. השחקנים כל הזמן מקבלים החלטות ומשנים את המרחב שהם פועלים בו בהתאם.
אני רוצה שכל זה יעמוד לרשותי בתכנון! אני לא מתכוונת רק ליכולות התלת מימדיות של תוכנות שרטוט, או ליכולת לייצר הדמיה של מבנה שאפשר לכאורה לשוטט בתוך המבנה בצורה פסיבית. אני מתכוונת ליצירת סביבה תלת מימדית עתירת נתונים ודינמית, שיכולה לדמות את התכנון באופן מידי וכמעט אותנטי, תוך כדי העבודה עליה.
זה נראה כאילו שהטכנולוגיה כבר קיימת, צריך רק להושיט את היד ולקחת. אבל האמת היא שזה לא מספיק. נדרשת התאמה של הדרך שבה המתכננים והאדריכלים עובדים ועובדות, התאמה דרמטית ברגולציה, והשקעה ביצירת "תאומים דיגיטלים" של הסביבה העירונית בה אנחנו מעוניינים לתכנן. כשיש "תאום דיגיטלי" מדוייק של העיר – מבנים, תשתיות, רחובות – אבל גם שימושים, קיבולות, תנועה של אנשים וכלי רכב, אפשר לקבל החלטות ארבע מימדיות בצורה שוטפת ולקבל את המשוב לגבי ההתאמה וההשלכות מידית.
ניצנים של הכיוונים האלה אפשר למצוא ב BIM – Building Information Modeling וגם בקונספציות המתגבשות של ה CIM-City Information Modeling . מתחשק לחזור ולהסתכל על הסביבה התלת מימדית של משחקי המחשב, על ה CGI Computer Generated Images שמשמש בסרטים ולראות אם אפשר לשאוב משם השראה ויכולות.
שנתחיל?